zirkind.com   Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links B"H

Rambam
1 Chapter Per Day

Monday, 11 Kislev, 5779
November 19, 2018

10 Kislev, 5779 - November 18, 201812 Kislev, 5779 - November 20, 2018

הלכות ביכורים פרק ד

א) כל המביא ביכורים, טעון קרבן ושיר ותנופה ולינה; אבל הוידוי אינו שווה בכול -- לפי שיש שחייבין להביא ביכורים, ואינן קוראין עליהן. [ב] ואלו מביאין, ולא קוראין: האישה; והטומטום והאנדרוגינוס -- לפי שהם ספק אישה, ואין יכולין לומר "אשר נתת לי, ה'" (דברים כו,י).

ב) וכן האפיטרופין והעבד והשליח אינן קוראין, לפי שאינן יכולין לומר "אשר נתת לי, ה'" (דברים כו,י). [ג] אבל הגר מביא וקורא -- לפי שנאמר לאברהם "אב המון גויים נתתיך" (בראשית יז,ה), הרי הוא אב כל העולם כולו שנכנסין תחת כנפי שכינה, ולאברהם הייתה השבועה תחילה שיירשו בניו את הארץ. וכן כוהנים ולויים מביאין וקוראין, מפני שיש להן ערי מגרש.

ג) [ד] הקונה שני אילנות בתוך של חברו, מביא ואינו קורא -- לפי שהדבר ספק אם יש לו קרקע, או אין לו. וכיצד עושה, מקדיש אותן תחילה לבדק הבית -- מפני שהן ספק חולין, ואין מכניסין חולין לעזרה; והכוהן פודה אותן מיד ההקדש, ואחר כך אוכלן. ומפריש מהן תרומה ומעשרות, מפני שהן ספק חולין; ונותן המעשרות שלהן לכוהנים, שמא ביכורים הן ואסורין לזרים. ואינו מביא אותן בעצמו, אלא משלח אותן ביד שליח -- כדי שלא תעכב אותן הקריאה מלאוכלן: שכל שאינו ראוי לקריאה מפני הספק, הקריאה מעכבת בו.

ד) [ה] הפריש ביכוריו, ומכר שדהו -- מביא ואינו קורא: שאינו יכול לומר "אשר נתת לי, ה'" (דברים כו,י), שהרי אין לו. והלוקח אינו חייב להפריש ביכורים אחרים מאותו המין, שכבר הפריש ממנו המוכר; ואם הפריש, מביא ואינו קורא. אבל ממין אחר, מפריש ומביא וקורא.

ה) [ו] המוכר את שדהו לפירות, הלוקח מביא ואינו קורא -- שקניין פירות אינו כקניין הגוף. אבל מביא אדם מנכסי אשתו ביכורים, וקורא -- אף על פי שאין לו גוף הקרקע, שנאמר בהן "אשר נתן לך ה' אלוהיך, ולביתך" (דברים כו,יא): אף על פי שמתה אשתו אחר שהפריש, והוא בדרך -- מביא וקורא.

ו) [ז] המוכר שדהו או שמכר אילנות וקרקען, בזמן שהיובל נוהג -- הרי זה מביא וקורא ביובל ראשון בלבד, שעדיין לא סמכה דעתו של מוכר שתחזור לו הקרקע; אבל אם חזר ומכרה ביובל שני, הרי זה מביא ואינו קורא -- שהרי סמכה דעתו שאין לו אלא הפירות, וקניין פירות אינו כקניין הגוף.

ז) [ח] הפריש ביכורים וחלה, והרי הוא מסוכן -- זה שראוי ליורשו מביא, ואינו קורא; הפריש ביכוריו, ושילחן ביד אחר, ומת השליח בדרך -- אף על פי שחזר הוא והביאן, אינו קורא, שנאמר "ולקחת... ובאת" (דברים כו,ב-ג), עד שתהיה לקיחה והבאה כאחד.

ח) [ט] הפריש ביכוריו, ואבדו קודם שיגיע להר הבית, והפריש אחרים תחתיהן -- מביא השניים, ואינו קורא: לפי שאינו יכול לומר "את ראשית פרי האדמה" (דברים כו,י), לפי שאינן ראשית. ואלו השניים, אין חייבין עליהן חומש כביכורים. [י] הביא ביכוריו, ונטמאו בעזרה -- נופץ אותן שם, ואינו קורא.

ט) [יא] הביא ביכוריו מאחד מן המינים, וקרא, וחזר והביא ביכורים ממין אחר -- אינו קורא עליהן, שנאמר "הגדתי היום לה' אלוהיך" (דברים כו,ג), פעם אחת בשנה הוא מגיד, ואינו מגיד וחוזר ומגיד בשנה אחת.

י) [יב] הפריש ביכוריו, ויבש המעיין, או שנקצץ האילן -- מביא ואינו קורא: לפי שזה כמי שאין לו קרקע, שהרי אבדה. [יג] המביא ביכורים מאחר חג הסוכות, ועד חנוכה -- אף על פי שהפרישן קודם החג, מביא ואינו קורא, שנאמר "ושמחת בכל הטוב" (דברים כו,יא), ואין קריאה אלא בשעת שמחה מחג השבועות עד סוף חג הסוכות. ושאר כל המביאין חוץ מאלו -- מביאין, וקוראין.

יא) [יד] הביכורים, והתרומות, והחלה, והקרן והחומש, ומתנות בהמה -- הם נכסי הכוהן; יש לו לקנות מהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה, ובעל חוב נוטלן בחובו, והאישה בכתובתה, וקונה בהן ספר תורה: [טו] אף על פי שהביכורים והתרומות, אסורין להיאכל לזרים.

יב) אף על פי שהביכורים עולין באחד ומאה, כתרומה -- אם נתערבו בחולין בירושלים, אסורין בכל שהן במינן כמעשר שני: מפני שהוא מקום אכילתן, עשו אותן כדבר שיש לו מתירין. ואף על פי שהביכורים אסורין לזרים, אף בירושלים -- הרי הן אוסרין בכל שהן. אפילו זרע הביכורים, אחר שנכנסו לירושלים -- הרי הגידולין אסורין; ואוסרין בכל שהן, אם נתערבו בירושלים. אבל הזורע ביכורים, קודם שייכנסו לירושלים -- הגידולין חולין.

יג) [טז] כיצד מעלין את הביכורים, כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד, כדי שלא יעלו יחידים, שנאמר "ברוב עם, הדרת מלך" (משלי יד,כח). ובאין ולנין ברחובה של עיר, ולא ייכנסו לבתים -- מפני אוהל הטומאה; ובשחר הממונה אומר, "קומו ונעלה ציון, אל ה' אלוהינו" (ירמיהו לא,ה).

יד) והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב; ועטרה של זית בראשו, להודיע שהביכורים משבעת המינין. והחליל מכה לפניהם, עד שהם מגיעין קרוב לירושלים. והם הולכין בכל הדרך, וקוראין "שמחתי באומרים לי, בית ה' נלך" (תהילים קכב,א); ולא היו מהלכין כל היום, אלא שתי ידות בלבד.

טו) הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהן שלוחין להודיע לאנשי ירושלים. ועיטרו את ביכוריהם, ופירכסו אותם; ואם היה להם לח ויבש, מראין את הלח מלמעלה. והפחות והסגנים והגזברים, יוצאין לקראתן מירושלים -- לפי הבאין הן יוצאין: אם באו אנשים הרבה, יוצאין לקראתן רבים; ואם מעט, מעט. ומשייכנסו כולן בשערי ירושלים, יתחילו לקרות "עומדות, היו רגלינו, בשערייך, ירושלים" (תהילים קכב,ב).

טז) [יז] כל בעלי אומנייות שבירושלים, עומדין מפניהם ושואלין בשלומם, אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום; והם מהלכין בתוך ירושלים, והחליל מכה לפניהם עד שהם מגיעים להר הבית.

יז) הגיעו להר הבית, נטל כל אחד ואחד סלו על כתפו, ואומרין "הללו יה, הללו אל בקודשו..." עד "כל הנשמה, תהלל יה; הללו יה" (תהילים קנ); והם מהלכים בהר הבית, וקוראין עד שמגיעין לעזרה. הגיעו לעזרה, דיברו הלויים בשיר "ארוממך ה', כי דיליתני..." (תהילים ל,ב).


Current
  • Daily Lessons
  • Weekly Texts & Audio
  • Candle-Lighting times

    613 Commandments
  • 248 Positive
  • 365 Negative

    PDA
  • BlackBerry
  • iPhone / iPod Touch
  • Java Phones
  • Palm Pilot
  • Palm Pre
  • Pocket PC
  • P800/P900
  • Moshiach
  • Resurrection
  • For children - part 1
  • For children - part 2

    General
  • Jewish Women
  • Holiday guides
  • About Holidays
  • The Hebrew Alphabet
  • Hebrew/English Calendar
  • Glossary

    Books
  • by SIE
  • About
  • Chabad
  • The Baal Shem Tov
  • The Alter Rebbe
  • The Rebbe Maharash
  • The Previous Rebbe
  • The Rebbe
  • Mitzvah Campaign

    Children's Corner
  • Rabbi Riddle
  • Rebbetzin Riddle
  • Tzivos Hashem

  • © Copyright 1988-2009
    All Rights Reserved
    zirkind.com